ניצן קלמי
מרחב עירוב
אחת ממטרותיו של השיכון ,שהיווה כלי מאסיבי למימוש חזון המודרניות בישראל ,הייתה ליצר חברה ישראלית אחידה .שכונת רמת אשכול בלוד מכילה שיכונים מסוג זה .כעבור כשישים שנה עדין גרים בשיכון חלק מהעולים של אותה תקופה ,אליהם הצטרפו עם השנים עולים חדשים ,אוכלוסייה ערבית מקומית ואוכלוסיית משת״פים. לאחרונה אף נכנסה לשכונה קבוצת גרעין תורני משימתי. אוכלוסיית היעד השתנתה אך היא עדיין כוללת מקבץ של זרים ,והשיכון הנוקשה -שתפקידו היה לייצר אחידות- עדיין מכיל בתוכו ערב רב של תרבויות שלא נראה שאי פעם ילבשו" צורה אחידה." הפרויקט בוחן את מרחב המחיה של אוכלוסייה מעורבת ושואף ליצור מסגרת מרחבית אשר בניגוד לשיכון יאפשר ביטוי אישי ומקומי עבור האוכלוסייה ולטובתה.
המסגרת המרחבית המתוכננת עתידה להתמלא בסופו של דבר על ידי המשתמשים ולאפשר גמישות מבנית המתאימה לצרכיהם המשתנים .זוהי שיטה המסגלת מעין ״סטרוקטורליזם מקומי״ המאפשר שינויים מקומיים תוך שמירה על עקרונות המבנה .המסגרת המרחבית יכולה לאפשר גדילה בקנה מידה משתנה החל מהדירה ,המבנה היחיד ,המבנן ,מתחם בעל מבנים מרובים ועד מספר מתחמים בשכונה הכוללים בתוכם שימושי קרקע מגוונים.
מעבר למתן דגש על הבחירה האישית בצורת הבניה ,היא מאפשרת רכישה במחיר זול של נכס חלקי היכול להתרחב ובכך ,מעודדת אוכלוסייה מעוטת יכולת לרכוש את ביתה ,מתוך תפיסה שכאשר אתה בעל הבית ולא דייר ציבורי אתה חש שייכות למרחב בו אתה מתגורר .מרחב המחיה אותו הוגה הדייר בכפוף לחוקי המבנה מושפע באופן ישיר מהבחירות שעושה שכנו זאת מתוך תפיסה שמערכת חברתית בה קיימת תלות והדדיות בין השכנים ,תוך שמירה על ייחודם ונפרדותם ,מייצרת קהילה חזקה ומשפרת את איכות החיים של האדם בתוכה.
