רחי שמיר

רחי שמיר

העבודה נובעת מתוך הסתכלות

על סיפור ארץ מולדתי ונקודות

ההשקה האישיות שלי השזורות

בו, ואשר מעלות  אצלי שאלות

של זהות ותוכן על עתיד המקום.

לפנינו מרחב מדומיין בעתיד דומם של צחיחות נופית ואנושית;

גופים מפוחמים, סביבה נטושה, צבעוניות וטונליות חד-גוניים של

האובייקטים, והפעולה טעונת האלימות של טחינת צמחייה למוץ

ולאבק.

יציקות זכוכית, קוצים טחונים