כריסטינה בולאטה
חזיונות מהצד האחר
גוף עבודות זה עוסק בתחושת השכחה שלי, ובתהליך ההיזכרות. לעיתים אני לא יכולה לזכור את חלומותיי כשאני מתעוררת. כל מה שנשאר מהחלום הוא זיכרון של תחושה או מצב רוח, ללא כל עדות חזותית. אני מנסה לדמיין דברים או פניהם של אנשים כמילות מפתח שאולי הופיעו בחלום. אך נותרת רק אווירת מסתורין, מלנכוליה ונוסטלגיה. אני מרגישה כאילו זיכרונותיי וחלומותיי כלואים במעין ״מגירה״ של התת־מודע שלי. במהלך העבודה על הפרויקט, ניסיתי להביע כיצד אני חווה זיכרון חלום נשכח או נזכר, ולהמחיש את המציאות הפנימית של התת־מודע כפי שאני חווה אותו, באמצעות מצלמת נקב שמפיקה שפע מעניין ומגוון בגלל חוסר היכולת לנבא את תוצאותיה בדיוק כמו החלומות עצמם.
