הדר בשארי
ערבה
הערבה היא עמק ארוך וצר, המשתרע מדרום ים־ המלח ועד מפרץ אילת. מקום מבודד ונידח מבחינה אנושית למרות שאורכו כמחצית מאורך המדינה כולה. למדבר יכולת טבעית ליצור תחושה של חופש ונדודים, ולהעמיד תהליך מסקרן בו מתקיימת התמודדות וסימביוזה של האדם והטבע, שבין היתר מתבטאת בבנייה המתחשבת באקלים, בכיווני הרוח ובהבדלים קיצוניים בטמפרטורה.
בין כל החול מצאתי אפשרות אחרת לחיים. בתים שונים, מוקפים הרים אדומים ומטעים של תמרים.
תיעדתי מבנים, רגעים ואובייקטים אשר סימלו עבורי את המושג בית. צילומי המבנים נעדרים דימויים ישירים של בני האדם המתגוררים במקום. עקבות וחפצים הפזורים סביב מעידים על נוכחות אנושית.
בחקירת סביבת החיים המדברית הייחודית שחורגת מהנורמה של ארבע קירות בטון וגג, מתבקשת השאלה: מה הם ׳מגורים׳? ההבדלים בין ארעיות ונוודות לחיים של קבע מתגלים בפרטים קטנים, בסימנים של ציביליזציה מוכרת המבצבצת מתוך השומם והלא ידוע.
