עידו מלר
עידו מלר
זה עניין באדם רגיל כמו כולם, שלוקח הכל צעד אחד רחוק מידי. הוא יודע שהוא כמו כולם אבל גם יודע שיש לו יותר מרוב האנשים. הוא תוצר של הדור שלו ושל אלו שמכוונים את זהותו כאינדיבידואל. הוא מודע לדבר וזה מרוקן אותו ומשתק את ביצועיו. הרצון, השאיפה, התשוקה והיצר כולם מצויים רק בראשו. הוא לא יכול להזיז כלל את גופו כי המחשבה היא זו שמשאירה אותו חי. את המציאות הוא חווה כשאר האדם, אבל הדיסוננס בין הרעב העצום שנוכח במחשבותיו לבין ההבנה שהכל חסר טעם, כמעט, מותיר את מעשיו בדמיון בלבד. שם העולם בידיו, כמו שאמרו לו כל חייו.
